עטוף זה מושג החובק בתוכו עולם ומלואו. הכסות הוא אחד מהצרכים הבסיסיים ביותר של האדם. עטוף זה מותר ומוגן מפגעי הטבע ,מקור ומחום, מאנשים ומעצמנו. כמושג העטוף והחשוף הולכים יחד, כניגוד וכמשלים, מתחלפים בתחושות, אחד מדגיש את השני. עטוף זה מוסתר ומוגן אבל גם חנוק ומגביל. חשוף הוא מסוכן ופגיע אבל גם חופשי ופורץ מעבר לגבולות אל עולם ומלואו. עטוף הוא הבית המגן עלינו, מבצר מבטחים מוכר ונעים. עטוף זו תלית המכסה ראשינו. בתפילה מפרידה מהסביבה ומקרבת אדם למקום. עטוף זאת הרעלה השחורה ,או כסוי ראש בצורת מטפחת או פאה, המסתירה פני אשה, כמו אחורי סורג שכפה עליה החברה.
עטוף זה חיבוק האם המגן ומגונן, אבל גם מגביל את ההעזה בצעדיו הראשונים לפרידה.
עטוף זה הצער המקונן בנו מבפנים ומשאיר אותנו חשופים.
עטוף זו גלימת הנזירה שנטלה עליה נדריה.
עטוף זה התכריכים המחזירים אדם לאדמה.
בתערוכה זו ,מתערבב העטוף והחשוף בעיני, משולבים יחד ומעבירים אותנו תחושות של רוך, עצבות נועזות ושמושיות אסטתית, וגם מחשבות על חיינו ומשמעותם. הציורים של טל שנבחרו בזהירות רבה, משתלבים בכל אלו כאילו נוצרו מיוחד לתערוכה זו. |
ראשי 
