קורות חיים תמונות מהתערוכה
אחמד כנעאן, אמן ישראלי ערבי מכפר תמרה, בגליל. כנעאן אמן יוצר במגוון תחומי אמנות פלסטית, ציור, פיסול בעץ, בברזל, באבן, ויוצר בטכניקה מעורבת. נושאי יצירתו לקוחים מסביבתו מחיי הכפר לבין החיים במציאות ישראלית עכשווית. מצד אחד המסורת, התרבות העתיקה השואבת מאגדות, מפולקלור הערבי, מדמויים המורכבים מאלמנטים דקורטיביים מאמנות האיסלאם, מצד שני, המציאות של חיים כערבי ישראלי במצב הפוליטי המורכב. בעבודתו ובחייו מנסה אחמד כנעאן לגשר ולמצוא דרך בין הניגוד בעולמות. עבודתו עוסקת בחיפוש הזהות, בהדגשת מורשתו ומקורותיו, בהתמודדות עם מציאות של חברה במיעוט, יחד עם ניסיון השתלבות בחוגי האמנות הישראלי והערבי, תוך רצון לקבלה והכרה משני הצדדים. כנעאן פוסע על חבל דק בין העולמות, כמטאפורה בציוריו, על חבל דק , 2008. בציוריו חוברים כמה מרכיבים: ריאליזם ודמיון, יחד עם מסרים חברתיים לאומיים שהוא רוצה להעביר. במבט ראשוני עבודתו אסטטית, הצבעים יוצרים הרמוניה, הקישוטים המזרחיים, הסלסולים, חזרה על אלמנטים מזוהים (כמו הפרש למשל) על מוטיבים הנדסיים מרקמה או דוגמאות שטיחים. אך במבט מקרוב אנו מבחינים בתוכן הנגלה היוצר חוסר שקט, ועומד בניגוד עם האידיליה שנוצרה ציפיות הצופה. מקרוב נשים המחייכות כלואות מאחורי סבכה או סורג, הזוג (סעד ואיישה) המתענג לשעה קלה תחת צל העצים בתמונה פסטורלית, כאילו מאחורי גדר למעשה מורכב מחלקי תמונה בתוך תמונה היוצרים ניגוד ואי שקט, הפרשים הסובבים את נוף העיר כמו מסגרת או קישוט, מתברר שהם המצור על רפיח. כנעאן משתמש בהנגדה כחלק מהטכניקה ובכך מצליח להעצים את המסרים. כנעאן לא מנסה לזעזע בצורה ישירה אלא מתאר נושא, סוגיה חברתית, הערה שלו שתאפשר הצפת בעיה ותשמש נושא לדיון. הפועלים הלא חוקיים בתמרה למשל, הם תופעה ידוע ומוכרת, פליטים בתוך חברה של פליטים שמצבם שפר. הוא מצביע על בעיה, מתוך התבוננות במציאות כואבת. אחמד כנעאן מצייר את עולמו, הוא לא יכול להתעלם מהמציאות בה הוא חי, הדואליות של זהות ערבי ישראלי פלסטיני. מצד אחד הוא פונה לעולם האמנות הישראלי, בה הוא מקובל, מצד שני תכנים בהם הוא עוסק שנויים במחלוקת, ולא מתקבלים ע"י הממסד היהודי. כנעאן צריך לגשר בין שני העולמות ולמצוא דרך זהירה כדי לחיות בין עולמות אלו. בציור על חבל דק ההולך על חבל רכוב על אופניים, לבוש בגדי ההופעה, המוט המאזן בשתי ידיו הוא ההגה המאפשר את האיזון החיוני להתקדמותו, בזהירות בין השמים והארץ, הרקע תקרת סככה או מבנה תעשייה הדומה למקום התצוגה של האמן. תווי פניו של ההולך הם מזכירים את האמן. הוא שקוע ומרוכז במשימתו, טעות קטנה או סטיה שתפר את שווי המשקל יכולה להביא לאסון. הבגד, האדום של חולצתו ומגפיו מסמנים אותו כמיוחד –כשחקן המופיע על במה, שבוחר להסתכן שוב ושוב כדי להביע אמנותו. בהופעתו הוא מצליח לרתק אליו את הקהל, לרגע הו במרכז תשומת הלב, אפשר לדמיין את השקט השורר בחלל, כשישלים את האקט ויעבור בשלום, כולם ינשמו לרווחה ויריעו לו, הוא עשה זאת, לרגע קט היה לגיבור. אולי יהפוך למנהיג, וכולם ילכו אחריו או אולי ימשיך לדרכו, למופע נוסף במקום אחר, ואך אומץ ליבו לא ישכח. חלק משמעותי מגוף עבודתו של כנעאן מורכב מפסלים וציורים בפורמטים גדולים. העבודות המוצגות בתערוכה זו מתאימות לחלל הביתי של גלריה טל אך נבחרו תוך כוונה לייצוג המגוון ביצירתו בצורה ובתוכן. מוצגים פסלי המסכות מברזל, החומה וכלי הנגינה כפיסול בעץ, ציורי שמן על בד וציורים בטכניקה מעורבת המשלבים סבכת מתכת, המשרבייה וכוללים אלמנטים פיסוליים בציור, (למשל, ציורי הנשים), ציורי העץ החתוכים והמשולבים מחדש (סעד ועאיישה). התערוכה מביאה את מגוון נושאים, כמו הפרש והסבכה שנדונו במבוא לקטלוג המלווה התערוכה וכן נושא הפליטים, ירושלים, החומה, והכיבוש. אחמד כנעאן חוקר את נושא המוטיבים הכנעניים המופיעים באמנות הפלסטינית.אמנים רבים מבני המקום והן הוא עצמו משתמשים בסימבולים עתיקים של אליליים כנעניים ותרבויות אשור הוא טוען שהשורשים לאמנות הכנענית משותפים לתנועת אמנים היהודים שקראו לעצמם "כנענים" ולאמנים פלסטינים, השואבים את המוטיבים מאמנות העתיקה בארץ וסביב אגן הים התיכון. במסגרת למודיו במוזיאולוגיה עסק באמנות השוליים של אמנים ערביים בני זמננו. כנעאן הוא יוצר חושב, המשלב שליטה בטכניקות האמנות הפלסטית עם הבעת מסרים פוליטיים וחברתיים. באמנותו ובדרכו הנעימה, הוא מביע מחאתו בדרך שקטה אך נוקבת היכולה להוות גשר תרבותי בלתי אמצעי להבנה ודיאלוג. עדי גרינפלד, יוני 2009
|