איך להגיע
  אוצרות מהמחסן
  גלריה טל בערבית صالة العرض طال
  לוח מודעות
  ג'סיקה מאיר- רשמיה של אסטרונאותית
  טבע שביר- פרויקט קיימות ואיכות הסביבה
  גלריה טל -18 שנות פעילות
  האמנית פסלת חוה מחותן הלכה לעולמה
  מבט מעל -תערוכת צילומים של האסטרונאוטית ג'סיקה מאיר בגלריה במרכז אקדמי רופין
  פנחס עשת -לא פסל של חומר אחד
  דן קריגר פרידה Dan Kryger Adieu
  זכרון בסלון ספורה של קהילת בקאו רומניה
  שרה בנינגה-הזמנה לשיח גלריה
  תערוכות מהעבר -רוצים להיזכר
  שרה בנינגה מבט מעבר Looking Beyond
  ילדים זה כל הספור!
  מילון וליש
  עידו נוי -ברכות לקבלת התואר
  מפגש -תערוכת אמנות נאיבית
  התערוכה המוצגת קסם הנייר
  קסם הנייר
  הביקור בהתאם להנחיות משרד הבריאות
  התחדשות אמני כפר ורדים מציגים
  שירלי סיגל מכוסה וחשוף
  קזואו אישיי, Mujo ,ציור, קליגרפיה, רישומי דיו ועוד
  ציוני דרך תערוכה מאוסף הגלריה
  ורדה יתום
  כנס מותר 2015 -הרצאת עדי גרינפלד בכנס
  לאה גולדברג עוד חרוז אחד
  דלית שלגי-לאון אור אחר, תחת שמש אחת
  דליה מאירי Paris Open Studio 2016
  מפגש עם הסופרת משוררת חמוטל בר-יוסף
  טבע הדברים -תערוכה חדשה
  בוגרים 2020- בית ספר גורן לעיצוב ולתקשורת חזותית
  סודות בבדים ותפרים
  אנחנו בסגר אנחנו בסדר-יוצרים בתקופת הקורונה
  הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 23
  טל גרינפלד פלורידה
  מרסל ינקו Late DADA
  עידו נוי על גגות תל-אביב
  טלי זורע חרוט בנוף
  תערוכות לפי שנים
  עודד פיינגרש דיאלוג
  ישראל גרינפלד פרקטלים בצמר
  אפרים משה ליליין
  אפרים משה ליליין נשים בגלריה האוניברסיטאית אוניברסיטת תל-אביב
  שיח נשים, ייצוג נשים באמנות ישראלית
  אחמד כנעאן על חבל דק
  תערוכת אמנים בוגרי הכפר לקראת חגיגות ה-30
  מבואה
  חוה מחותן זכרונות ילדות
  אהרון גלעדי פנים אל פנים
  דוד מסר בדרכו
  דוד מסר בדרכו
  תערוכת בוגרי בצלאל תואר שני MFA
  יאן פטרי - עבודות אחרונות
  שולה ליס מסע אישי
  פרופ' מורדכי עומר, לזכרו
  שמואל כץ הלך לעולמו
  מטלמורפוסיס סרט ושירים בתערוכה
  מטלמורפוזיס על האמן והתערוכה
  מיקי צדיק קורמת עור
  בהשראת חנוך לוין-תערוכת הדפסים
  ארץ ארץ נופים ואנשים מארץ ישראל של פעם
  מעגלים, דליה מאירי
  זמן התארגנות-חלון התרעננות
  לחם תערוכת אמני כפר ורדים
  שמואל כץ, בין מ?צ?רים מבית הזכוכית לארץ מובטחת
  תערוכות עבר Past Exhibitions
  אוֹמְרִים יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ...
אחמד כנעאן על חבל דק

אחמד כנעאן על חבל דק
פתיחה 20.6 שעה 12
אחמד כנעאן צייר, פסל, אוצר יוצר בכפרו בתמרה בגליל. אחמד בוגר
صالة طال للعرض بكفار هفراديم تتشرف باستضافة الفنان التشكيلي
احمد كنعان  
بمعرض    
على خيط رفيع
كانزة المعرض عادي غرينفلد
الافتتاح الاحتفالي يوم السبت الموافق 2009-6-20 بتمام الساعة 12:00


 קורות חיים                                                             תמונות מהתערוכה

אחמד כנעאן, אמן ישראלי ערבי מכפר תמרה, בגליל.
כנעאן אמן יוצר במגוון תחומי אמנות פלסטית, ציור, פיסול בעץ, בברזל, באבן, ויוצר בטכניקה מעורבת. נושאי יצירתו לקוחים מסביבתו מחיי הכפר לבין החיים במציאות ישראלית עכשווית.
מצד אחד המסורת, התרבות העתיקה השואבת מאגדות, מפולקלור הערבי, מדמויים המורכבים מאלמנטים דקורטיביים מאמנות האיסלאם, מצד שני, המציאות של חיים כערבי ישראלי במצב הפוליטי המורכב.
בעבודתו ובחייו מנסה אחמד כנעאן לגשר ולמצוא דרך בין הניגוד בעולמות. עבודתו עוסקת בחיפוש הזהות, בהדגשת מורשתו ומקורותיו, בהתמודדות עם מציאות של חברה במיעוט, יחד עם ניסיון השתלבות בחוגי האמנות הישראלי והערבי, תוך רצון לקבלה והכרה משני הצדדים.
כנעאן פוסע על חבל דק בין העולמות, כמטאפורה בציוריו, על חבל דק , 2008.
בציוריו חוברים כמה מרכיבים: ריאליזם ודמיון, יחד עם מסרים חברתיים לאומיים שהוא רוצה להעביר. במבט ראשוני עבודתו אסטטית, הצבעים יוצרים הרמוניה, הקישוטים המזרחיים, הסלסולים, חזרה על אלמנטים מזוהים (כמו הפרש למשל) על מוטיבים הנדסיים מרקמה או דוגמאות שטיחים. אך במבט מקרוב אנו מבחינים בתוכן הנגלה היוצר חוסר שקט, ועומד בניגוד עם האידיליה שנוצרה ציפיות הצופה. מקרוב נשים המחייכות כלואות מאחורי סבכה או סורג, הזוג (סעד ואיישה) המתענג לשעה קלה תחת צל העצים בתמונה פסטורלית, כאילו מאחורי גדר למעשה מורכב מחלקי תמונה בתוך תמונה היוצרים ניגוד ואי שקט, הפרשים הסובבים את נוף העיר כמו מסגרת או קישוט, מתברר שהם המצור על רפיח.
כנעאן משתמש בהנגדה כחלק מהטכניקה ובכך מצליח להעצים את המסרים.
כנעאן לא מנסה לזעזע בצורה ישירה אלא מתאר נושא, סוגיה חברתית, הערה שלו שתאפשר הצפת בעיה ותשמש נושא לדיון. הפועלים הלא חוקיים בתמרה למשל, הם תופעה ידוע ומוכרת, פליטים בתוך חברה של פליטים שמצבם שפר. הוא מצביע על בעיה, מתוך התבוננות במציאות כואבת.
אחמד כנעאן מצייר את עולמו, הוא לא יכול להתעלם מהמציאות בה הוא חי, הדואליות של זהות ערבי ישראלי פלסטיני. מצד אחד הוא פונה לעולם האמנות הישראלי, בה הוא מקובל, מצד שני תכנים בהם הוא עוסק שנויים במחלוקת, ולא מתקבלים ע"י הממסד היהודי.
כנעאן צריך לגשר בין שני העולמות ולמצוא דרך זהירה כדי לחיות בין עולמות אלו.
בציור על חבל דק ההולך על חבל רכוב על אופניים, לבוש בגדי ההופעה, המוט המאזן בשתי ידיו הוא ההגה המאפשר את האיזון החיוני להתקדמותו, בזהירות בין השמים והארץ, הרקע תקרת סככה או מבנה תעשייה הדומה למקום התצוגה של האמן. תווי פניו של ההולך הם מזכירים את האמן. הוא שקוע ומרוכז במשימתו, טעות קטנה או סטיה שתפר את שווי המשקל יכולה להביא לאסון. הבגד, האדום של חולצתו ומגפיו מסמנים אותו כמיוחד –כשחקן המופיע על במה, שבוחר להסתכן שוב ושוב כדי להביע אמנותו. בהופעתו הוא מצליח לרתק אליו את הקהל, לרגע הו במרכז תשומת הלב, אפשר לדמיין את השקט השורר בחלל, כשישלים את האקט ויעבור בשלום, כולם ינשמו לרווחה ויריעו לו, הוא עשה זאת, לרגע קט היה לגיבור. אולי יהפוך למנהיג, וכולם ילכו אחריו או אולי ימשיך לדרכו, למופע נוסף במקום אחר, ואך אומץ ליבו לא ישכח.
חלק משמעותי מגוף עבודתו של כנעאן מורכב מפסלים וציורים בפורמטים גדולים. העבודות  המוצגות בתערוכה זו מתאימות לחלל הביתי של גלריה טל אך נבחרו תוך כוונה לייצוג המגוון ביצירתו בצורה ובתוכן.
מוצגים פסלי המסכות מברזל, החומה וכלי הנגינה כפיסול בעץ, ציורי שמן על בד וציורים בטכניקה מעורבת המשלבים סבכת מתכת, המשרבייה[1] וכוללים אלמנטים פיסוליים בציור, (למשל, ציורי הנשים), ציורי העץ החתוכים והמשולבים מחדש (סעד ועאיישה). התערוכה מביאה את מגוון נושאים, כמו הפרש והסבכה שנדונו במבוא לקטלוג המלווה התערוכה[2] וכן נושא הפליטים, ירושלים, החומה, והכיבוש.
אחמד כנעאן חוקר את נושא המוטיבים הכנעניים המופיעים באמנות הפלסטינית.אמנים רבים מבני המקום והן הוא עצמו משתמשים בסימבולים עתיקים של אליליים כנעניים ותרבויות אשור
הוא טוען שהשורשים לאמנות הכנענית משותפים לתנועת אמנים היהודים שקראו לעצמם "כנענים"[3] ולאמנים פלסטינים, השואבים את המוטיבים מאמנות העתיקה בארץ וסביב אגן הים התיכון.
במסגרת למודיו במוזיאולוגיה עסק באמנות השוליים של אמנים ערביים בני זמננו.
כנעאן הוא יוצר חושב, המשלב שליטה בטכניקות האמנות הפלסטית עם הבעת מסרים פוליטיים וחברתיים. באמנותו ובדרכו הנעימה, הוא מביע מחאתו בדרך שקטה אך נוקבת היכולה להוות גשר תרבותי בלתי אמצעי להבנה ודיאלוג.
עדי גרינפלד, יוני 2009

[1] חלון עץ מחורץ דמויית רשת המשמשת המשפחות הערביות המסורתיות בארצות ערב, המפרידה בין הבית והרחוב ומאפשרת לנשים המסוגרות בבתים להציץ אל הרחוב.

[2] מאמריהן של אברהים מאלכ, נאווה שושני ועאידה נסראללה קטלוג אחמד כנעאן, הפרש, 2008, הוצאה פרטית בסיוע מועצת הפיס לאמנות.

[3]  תנועה שצמחה בשנות ה 40 של המאה ה20 בארץ, רובה הייתה אמנים יוצאי גרמניה שהושפעו מדעותיו של המשורר יונתן רטוש. ביניהם דנצינגר, תמוז  אהרון מלניקוב קוסו אלול, יחיאל שמי  ועוד. הם חיפשו מקורות השראה באמנות תושבי הארץ הקדמונים ושל תרבויות סובבות, האלה ענת, הבעל והעשתרות בעבודות אבן. הם האמינו שהתחיה הלאמית תבוא מערכי הארץ המקוריים העתיקים ולא מהשפעות התרבות האירופית.