ילדים בתולדות האמנות
עדי גרינפלד

ייצוג ילדים באמנות מתבטא בתחומים רבים ונוגע באספקטים היסטוריים, חברתיים, תרבותיים ואנתרופולוגיים, ומשקף את היחס אל נושא הילד בכל תקופה ותקופה. דמוי הילד מופיע בציורים ופסלים עתיקים ביותר, ממצרים העתיקה, אמנויות יוון ורומי, ועד ציורי נצרות מוקדמים. העניין בילדים השתקף בתחומי יצירה רבים, בספרות, באמנויות הבמה, בכתיבה פילוסופית.  

תחילה הוצג דמוי הילד כמבוגר קטן, לבוש בגדי מבוגרים, במנותק מסביבתו, ללא מחוות של חיבה או יחס מיוחד של המבוגר לילד. הוא הוצג בהקשר לתפקידו כממשיך המשפחה, בתפקיד ממלכתי, מוסדי, ובעיקר במשפחות המלוכה. הגישות החינוכיות הקפדניות של משמעת, ציפייה לציות והתנהגות טובה, יצרו דמויות מרוחקות, שבלוניות, עם מאפיינים שלא השתייכו לעולם הילד ודימוייו. במעמדות הגבוהים הילדים היו סימן להמשכיות השושלת, ובמעמדות הנמוכים תפקידם היה לעזור בכלכלת המשפחה על ידי יציאה לעבודה בגיל צעיר. החובות והזכויות היו קשורים ליחידת הבית והמשפחה.

עם תחילת הרנסנס (במאות ה-14-15), כאשר הדגש עבר אל דמות האדם האינדיבידואלי, גם דמוי הילדים קיבל אופי אחר, אנושי יותר. גם יצירות הנצרות, המשפחה הקדושה, האם והילד, הפכו לדמויות ריאליסטיות. הילדים הופיעו כדימויי מלאכים, או יצורי פוטי, ונראו יותר ויותר כילדים מציאותיים. לקראת המאה ה-16 ובמיוחד עם תחילת המאה ה-17, החלה מודעות לילד כישות עצמאית חופשית. עם התחזקות המעמד הבינוני ומקומו המרכזי בחברה, ועם התחזקות התא המשפחתי, חל שינוי במעמדם של הילדים. השינוי הרעיוני בא לידי ביטוי בטקסטים שנכתבו, וגם בדימויים חזותיים. הילד, כמסמל את עתיד המשפחה, זכה למבט חדש, גם כמושג סוציאלי ופוליטי, כגורם בעתיד המדינה.

חיבורים נכתבו על הצורך בחינוך והקמת מוסדות חינוך, לעומת הלימודים שהיו נהוגים על ידי מלמדים פרטיים במעמדות העשירים. חיבורים של ג'ון לוק, ז'אן-ז'אק רוסו ואחרים התמקדו ופרטו את הצורך של הילד בלימודים ובמיוחד בהדרכה לכישורים שיבטיחו את עתידו. חיבורים אלה הדגישו את זכויות הילדים כפרטים בחברה. מושג ה"ילדות" קיבל משמעות חדשה, בה הוגדרו לילדים מאפיינים לאישיות משלהם, כזקוקים להגנה וטיפוח ולאחריות מבוגרים לגידולם ורווחתם. ציורי ילדי המלוכה, יורשי עצר ואצילים תיארו את התכונות הילדותיות לצד שמירה על מעמדם הרשמי על ידי הוספת אטריבוטים המדגישים את תפקידם. גם ילדי המעמד הנמוך "נכנסו לתמונה" בתיאור משחקי ילדים לצד עליבותם ועניים. חינוך הילדים תואר בדמויי כיתות לימוד, הדרכת הורים, משחקי ילדים ומסורת העברת סיפורים בעל פה.

ז'אנר מיוחד בייצוג ילדים, שהיה נפוץ למעשה בכל התקופות, הוא ציורי ילדי אמנים. אמנים רבים, חלקם כאלה שזכו לפרסום ותהילה, יצרו עבודות המתארות את ילדיהם או השתמשו בילדיהם כמקורות השראה. הילדים כמודלים זמינים תוארו מנקודת מבט אוהבת, הודגשו צעירותם ורעננותם, מתוך ניסיון להנציח את הרגעים החולפים, עם דמותם המשתנה. 

למרות ריבוי ייצוגם של ילדים במהלך כל תולדות האמנות עד ימינו, מעטות התערוכות שנערכו בנושא. לאחרונה הוצגה תערוכה במוזיאון מרמוטן בפריז (2016), שהתייחסה במחקר נרחב לנושא במיוחד בצרפת, הוצגה תערוכה במוזיאון הלאומי של סקוטלנד (2018), ויצא ספר על אמנים המציירים את ילדיהם. כל אלה ציינו היבטים השונים של ייצוג ילדים באמנויות.

L'Art et l'Enfant , Chef-d'Oeuvres de la Peinture Francaise, Musée Marmottan Monet, Paris, 2016

Children in Art, National Galleries of Schotland, 2018

Child: Portraits by 40 Great Artists, Heslewood, Juliet, 2013