איך להגיע
  לוח אירועים
  דלית שלגי-לאון אור אחר, תחת שמש אחת
  מרסל ינקו Late DADA
  התחדשות אמני כפר ורדים מציגים
  שירלי סיגל מכוסה וחשוף
  לאה גולדברג עוד חרוז אחד
  טל גרינפלד פלורידה
  קזואו אישיי, Mujo ,ציור, קליגרפיה, רישומי דיו ועוד
  כנס מותר 2015 -הרצאת עדי גרינפלד בכנס
  ציוני דרך תערוכה מאוסף הגלריה
  ורדה יתום
  הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 23
  חוה מחותן זכרונות ילדות
  אהרון גלעדי פנים אל פנים
  דוד מסר בדרכו
  דוד מסר בדרכו
  עודד פיינגרש דיאלוג
  תערוכת בוגרי בצלאל תואר שני MFA
  יאן פטרי - עבודות אחרונות
  שולה ליס מסע אישי
  תערוכת אמנים בוגרי הכפר לקראת חגיגות ה-30
  מבואה
  טלי זורע חרוט בנוף
  תערוכות לפי שנים
  ישראל גרינפלד פרקטלים בצמר
  אפרים משה ליליין
  אפרים משה ליליין נשים בגלריה האוניברסיטאית אוניברסיטת תל-אביב
  שיח נשים, ייצוג נשים באמנות ישראלית
  עידו נוי על גגות תל-אביב
  אחמד כנעאן על חבל דק
  מטלמורפוזיס על האמן והתערוכה
  פרופ' מורדכי עומר, לזכרו
  שמואל כץ, בין מֵצַרים מבית הזכוכית לארץ מובטחת
  לחם תערוכת אמני כפר ורדים
  זמן התארגנות-חלון התרעננות
  מעגלים, דליה מאירי
  ארץ ארץ נופים ואנשים מארץ ישראל של פעם
  מטלמורפוסיס סרט ושירים בתערוכה
  בהשראת חנוך לוין-תערוכת הדפסים
  מיקי צדיק קורמת עור
  שמואל כץ הלך לעולמו
הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 23

הנושא מבוסס על מחקר שנערך לכבוד התערוכה וקטלוג  עוד חרוז אחד, תערוכה מיצירותיה הפלסטיות של המשוררת לאה גולדברג, גלריה טל כפר ורדים,יולי-נובמבר 2013, אוצרת עדי גרינפלד

לאה גולדברג (1911-1970) מייצגת את אותו דור שבגר בצל מלחמת עולם ראשונה, שנאלץ לעקור ממולדתו, לנדוד למקומות חדשים מכורח או מרצון, נמשך והלך אל תרבות אירופה ונחל האכזבה מתרבות זו עם התגברות האנטישמיות. הדור שבחר בציונות ועלייה לארץ מתוך אידיאליזם אבל גם מתוך נסיבות כורח המציאות.

אבדן הבית מהווה למעשה את הביטוי המובהק לעוני, ומגלם בתוכו את חוסר הבטחון
הנובע מאי-ודאות לגבי העתיד, בדידות במפגש עם סביבה לא מוכרת, יחס עוין  ומתנכר של המקומיים אל זרים, והצורך להסתגלות נפשית וכלכלית כאחד.

 

 


העוני של גולים ומהגרים, הוא לא רק עוני כלכלי, פיסי של אנשים שהשאירו רכושם מאחור, ונאלצים למצוא מחסה וצרכיהם הבסיסיים במקום אחר, אלא גם עוני רגשי של אבדן, תלישות וחיפוש מתמיד של העולם שהיה נעלם.

גולדברג היטיבה להבין את התחושות האלו כמי שחוותה בעצמה בילדותה ובגרותה, נדודים והגירה, תחושות שביטאה כמוטיב חוזר ביצירתה הכתובה ובציוריה.

על הלכי הרוח שלה ניתן ללמוד מיומניה שפורסמו (2006) ושמתארים אירועי חייה, החל מצעירות ועד בגרות, ממכתביה אל ידידיה, מרשימות ביוגרפיות וניירות העמדה שכתבה על עצמה ודעותיה, וראיונות ברדיו ובעיתונים, ועוד פרסומים עליה ועל יצירתה.

מוטיב העוני בעקבות הגירה ונודדים, מופיע כמוטיב חוזר בשיריה ובציוריה, וקשור אל חוויות ילדות קשות שהשפיע למעשה על מהלך חייה ויצירתה של המשוררת.

במאמר אתייחס לבטויי העוני בעדויות אישיות שלה שכתבה במקורות שונים, בשירים ובאיורים ורישומים מיצירתה.

 


העוני שחוותה גולדברג באירועי ילדותה, שהביאו למחלת האב במחלת נפש שמנעה ממנו את המשך עבודתו. האם נאלצה לעבוד שעות ארוכות לפרנסת המשפחה. גולדברג עצמה עבדה מגיל צעיר במתן שעורים פרטיים ופרנסה עצמה כל חייה. תחושת המחסור והמצוקה הכלכלית נשארו עימה גם בתקופות מאוחרות בהם השתכרה דייה למחייתה ממלאכת הכתיבה.
ברצוני להבחין בכמה היבטים בהם מתבטא העוני ביצירתה של גולדברג:
תאורי עוני מילוליים ישירים ביצירתה, תיאורים בהם  משמש העוני כבטויי מטאפורה, ולתאורי תחושת עוני אישית של המשוררת.
יצירתה משקפת את ההערצה לחיי פשוטות, לאנשי עמל, היא מרבה לבטא אהדה והאמפטיה לקבצנים, וניתן למצוא שימוש חוזר במלים נרדפות לעוני כמו למשל דלות, עני ואביון.
ניתן למצוא ביצירתה גולדברג ביטויים מטאפוריים של עוני, על ידי צירופי מילים בהקשרים לא מקובלים, כמו למשל הביטוי בשיר המפורסם ארץ נוי אביונה.(שירי ארץ אהבתי) ועוד. לדוגמא:
תחושת העוני האישית של המשוררת, הבאה לידי ביטוי גם כתאור זכרון ילדות קשה, אולם גם כגעגועים לימים של פשטות וצניעות, הקשורים דווקא חוויה חיובית.
בציוריה מתבטא העוני בעיקר בתמונות המהגרים הנודדים, הנושאים את מעט המטלטלים, תוך תחושת עצבות ותלישות, המחפשים מקום מבטחים בארץ נוכריה. בחלק מהציורים, הדמויות חסרי פנים, מופיעים בקבוצות, משפחות, על דרך ביער, או בעיר זרה, ונושאים בליבם את החיים שעזבו.