איך להגיע
  אוצרות מהמחסן
  גלריה טל בערבית صالة العرض طال
  לוח מודעות
  ג'סיקה מאיר- רשמיה של אסטרונאותית
  טבע שביר- פרויקט קיימות ואיכות הסביבה
  גלריה טל -18 שנות פעילות
  האמנית פסלת חוה מחותן הלכה לעולמה
  מבט מעל -תערוכת צילומים של האסטרונאוטית ג'סיקה מאיר בגלריה במרכז אקדמי רופין
  פנחס עשת -לא פסל של חומר אחד
  דן קריגר פרידה Dan Kryger Adieu
  זכרון בסלון ספורה של קהילת בקאו רומניה
  שרה בנינגה-הזמנה לשיח גלריה
  תערוכות מהעבר -רוצים להיזכר
  שרה בנינגה מבט מעבר Looking Beyond
  ילדים זה כל הספור!
  מילון וליש
  עידו נוי -ברכות לקבלת התואר
  מפגש -תערוכת אמנות נאיבית
  התערוכה המוצגת קסם הנייר
  קסם הנייר
  הביקור בהתאם להנחיות משרד הבריאות
  התחדשות אמני כפר ורדים מציגים
  שירלי סיגל מכוסה וחשוף
  קזואו אישיי, Mujo ,ציור, קליגרפיה, רישומי דיו ועוד
  ציוני דרך תערוכה מאוסף הגלריה
  ורדה יתום
  כנס מותר 2015 -הרצאת עדי גרינפלד בכנס
  לאה גולדברג עוד חרוז אחד
  דלית שלגי-לאון אור אחר, תחת שמש אחת
  דליה מאירי Paris Open Studio 2016
  מפגש עם הסופרת משוררת חמוטל בר-יוסף
  טבע הדברים -תערוכה חדשה
  בוגרים 2020- בית ספר גורן לעיצוב ולתקשורת חזותית
  סודות בבדים ותפרים
  אנחנו בסגר אנחנו בסדר-יוצרים בתקופת הקורונה
  הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 23
  טל גרינפלד פלורידה
  מרסל ינקו Late DADA
  עידו נוי על גגות תל-אביב
  טלי זורע חרוט בנוף
  תערוכות לפי שנים
  עודד פיינגרש דיאלוג
  ישראל גרינפלד פרקטלים בצמר
  אפרים משה ליליין
  אפרים משה ליליין נשים בגלריה האוניברסיטאית אוניברסיטת תל-אביב
  שיח נשים, ייצוג נשים באמנות ישראלית
  אחמד כנעאן על חבל דק
  תערוכת אמנים בוגרי הכפר לקראת חגיגות ה-30
  מבואה
  חוה מחותן זכרונות ילדות
  אהרון גלעדי פנים אל פנים
  דוד מסר בדרכו
  דוד מסר בדרכו
  תערוכת בוגרי בצלאל תואר שני MFA
  יאן פטרי - עבודות אחרונות
  שולה ליס מסע אישי
  פרופ' מורדכי עומר, לזכרו
  שמואל כץ הלך לעולמו
  מטלמורפוסיס סרט ושירים בתערוכה
  מטלמורפוזיס על האמן והתערוכה
  מיקי צדיק קורמת עור
  בהשראת חנוך לוין-תערוכת הדפסים
  ארץ ארץ נופים ואנשים מארץ ישראל של פעם
  מעגלים, דליה מאירי
  זמן התארגנות-חלון התרעננות
  לחם תערוכת אמני כפר ורדים
  שמואל כץ, בין מ?צ?רים מבית הזכוכית לארץ מובטחת
  תערוכות עבר Past Exhibitions
  אוֹמְרִים יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ...
הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 23

הנושא מבוסס על מחקר שנערך לכבוד התערוכה וקטלוג  עוד חרוז אחד, תערוכה מיצירותיה הפלסטיות של המשוררת לאה גולדברג, גלריה טל כפר ורדים,יולי-נובמבר 2013, אוצרת עדי גרינפלד

לאה גולדברג (1911-1970) מייצגת את אותו דור שבגר בצל מלחמת עולם ראשונה, שנאלץ לעקור ממולדתו, לנדוד למקומות חדשים מכורח או מרצון, נמשך והלך אל תרבות אירופה ונחל האכזבה מתרבות זו עם התגברות האנטישמיות. הדור שבחר בציונות ועלייה לארץ מתוך אידיאליזם אבל גם מתוך נסיבות כורח המציאות.

אבדן הבית מהווה למעשה את הביטוי המובהק לעוני, ומגלם בתוכו את חוסר הבטחון
הנובע מאי-ודאות לגבי העתיד, בדידות במפגש עם סביבה לא מוכרת, יחס עוין  ומתנכר של המקומיים אל זרים, והצורך להסתגלות נפשית וכלכלית כאחד.

 

 


העוני של גולים ומהגרים, הוא לא רק עוני כלכלי, פיסי של אנשים שהשאירו רכושם מאחור, ונאלצים למצוא מחסה וצרכיהם הבסיסיים במקום אחר, אלא גם עוני רגשי של אבדן, תלישות וחיפוש מתמיד של העולם שהיה נעלם.

גולדברג היטיבה להבין את התחושות האלו כמי שחוותה בעצמה בילדותה ובגרותה, נדודים והגירה, תחושות שביטאה כמוטיב חוזר ביצירתה הכתובה ובציוריה.

על הלכי הרוח שלה ניתן ללמוד מיומניה שפורסמו (2006) ושמתארים אירועי חייה, החל מצעירות ועד בגרות, ממכתביה אל ידידיה, מרשימות ביוגרפיות וניירות העמדה שכתבה על עצמה ודעותיה, וראיונות ברדיו ובעיתונים, ועוד פרסומים עליה ועל יצירתה.

מוטיב העוני בעקבות הגירה ונודדים, מופיע כמוטיב חוזר בשיריה ובציוריה, וקשור אל חוויות ילדות קשות שהשפיע למעשה על מהלך חייה ויצירתה של המשוררת.

במאמר אתייחס לבטויי העוני בעדויות אישיות שלה שכתבה במקורות שונים, בשירים ובאיורים ורישומים מיצירתה.

 


העוני שחוותה גולדברג באירועי ילדותה, שהביאו למחלת האב במחלת נפש שמנעה ממנו את המשך עבודתו. האם נאלצה לעבוד שעות ארוכות לפרנסת המשפחה. גולדברג עצמה עבדה מגיל צעיר במתן שעורים פרטיים ופרנסה עצמה כל חייה. תחושת המחסור והמצוקה הכלכלית נשארו עימה גם בתקופות מאוחרות בהם השתכרה דייה למחייתה ממלאכת הכתיבה.
ברצוני להבחין בכמה היבטים בהם מתבטא העוני ביצירתה של גולדברג:
תאורי עוני מילוליים ישירים ביצירתה, תיאורים בהם  משמש העוני כבטויי מטאפורה, ולתאורי תחושת עוני אישית של המשוררת.
יצירתה משקפת את ההערצה לחיי פשוטות, לאנשי עמל, היא מרבה לבטא אהדה והאמפטיה לקבצנים, וניתן למצוא שימוש חוזר במלים נרדפות לעוני כמו למשל דלות, עני ואביון.
ניתן למצוא ביצירתה גולדברג ביטויים מטאפוריים של עוני, על ידי צירופי מילים בהקשרים לא מקובלים, כמו למשל הביטוי בשיר המפורסם ארץ נוי אביונה.(שירי ארץ אהבתי) ועוד. לדוגמא:
תחושת העוני האישית של המשוררת, הבאה לידי ביטוי גם כתאור זכרון ילדות קשה, אולם גם כגעגועים לימים של פשטות וצניעות, הקשורים דווקא חוויה חיובית.
בציוריה מתבטא העוני בעיקר בתמונות המהגרים הנודדים, הנושאים את מעט המטלטלים, תוך תחושת עצבות ותלישות, המחפשים מקום מבטחים בארץ נוכריה. בחלק מהציורים, הדמויות חסרי פנים, מופיעים בקבוצות, משפחות, על דרך ביער, או בעיר זרה, ונושאים בליבם את החיים שעזבו.