איך להגיע
  לוח אירועים
  מפגש עם הסופרת משוררת חמוטל בר-יוסף
  כתבה 15 שנה לגלריה טל
  דליה מאירי Paris Open Studio 2016
  דלית שלגי-לאון אור אחר, תחת שמש אחת
  התחדשות אמני כפר ורדים מציגים
  מרסל ינקו Late DADA
  שירלי סיגל מכוסה וחשוף
  הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 23
  לאה גולדברג עוד חרוז אחד
  כנס מותר 2015 -הרצאת עדי גרינפלד בכנס
  טל גרינפלד פלורידה
  ורדה יתום
  ציוני דרך תערוכה מאוסף הגלריה
  קזואו אישיי, Mujo ,ציור, קליגרפיה, רישומי דיו ועוד
  אהרון גלעדי פנים אל פנים
  דוד מסר בדרכו
  תערוכת בוגרי בצלאל תואר שני MFA
  יאן פטרי - עבודות אחרונות
  עודד פיינגרש דיאלוג
  שולה ליס מסע אישי
  תערוכת אמנים בוגרי הכפר לקראת חגיגות ה-30
  חוה מחותן זכרונות ילדות
  מבואה
  על התערוכה
  הודעה לעיתונות
  טניה בובנוב
  הילי גרינפלד
  צפיה דגני
  טליה קרדו
  תערוכות לפי שנים
  ישראל גרינפלד פרקטלים בצמר
  אפרים משה ליליין
  טלי זורע חרוט בנוף
  אפרים משה ליליין נשים בגלריה האוניברסיטאית אוניברסיטת תל-אביב
  שיח נשים, ייצוג נשים באמנות ישראלית
  דוד מסר בדרכו
  אחמד כנעאן על חבל דק
  עידו נוי על גגות תל-אביב
  מטלמורפוזיס על האמן והתערוכה
  פרופ' מורדכי עומר, לזכרו
  שמואל כץ, בין מֵצַרים מבית הזכוכית לארץ מובטחת
  לחם תערוכת אמני כפר ורדים
  זמן התארגנות-חלון התרעננות
  מעגלים, דליה מאירי
  ארץ ארץ נופים ואנשים מארץ ישראל של פעם
  שמואל כץ הלך לעולמו
  מיקי צדיק קורמת עור
  מטלמורפוסיס סרט ושירים בתערוכה
  בהשראת חנוך לוין-תערוכת הדפסים
מבואה
על התערוכה

מבואה
ארבע אמניות, ציור, וידאו, מיצב

טניה בובנוב

הילי גרינפלד

צפיה דגני

טליה קרדו


התחלה, מבואה, יציאה מתוך חדרי השינה שלנו (חללי הסטודיו) לחלל מרווח יותר, חלל בו ארבעתנו יכולות להיפגש ולהזמין אליו גם אנשים אחרים. חלל של התהוות והתרחשות, אך עדיין מספיק מוגן ואינטימי כדי לתת לנו את האומץ להישאר כנות. כנות זו אינה אומרת, שעתה נחשוף את כל הסדינים שלנו, נפתח את כל הקופסאות הסודיות לחיטוט, אלא מאחורי מילה זו עומדת מאין הבטחה ל"משחק הוגן", בלי העמדת פנים, אלא יצירה מתוך חקר אמיתי ואישי של כל אחת ואחת לגבי מה שחשוב ומהותי עבורה, השאלות שלה, העקרונות שלה, ההשראה ולבסוף המחקר הוויזואלי שלה, שהוא המתווך דרכו היא מביאה את דבריה לעולם. תחושת הנוחות ומאין ביתיות שלנו האחת עם השנייה, היא זו המאפשרת את הכנות המדוברת. היציאה החשובה וההכרחית מאותו חדר שינה פרטי וקטן אל אוויר העולם כרוכה בקושי רב וסכנה ללכת לאיבוד, אך היא בלתי אפשרית כמעט בלעדי אותו חלל ביניים, מרחב מעבר בו המפגש הראשוני בין ארבעתנו מתרחש.

כל אחת היא פרסונה שחיה, עובדת ויוצרת עצמאית אצלה בסטודיו. אך אנו גם מודעות לכך כמה אנחנו זקוקות לאדם האחר, השונה, כדי לצמוח ולהתפתח, כדי לחוות, כדי להשפיע ולהיות מושפעות. תחילה, מוקסמות מהבבואה שלנו האחת בעיני השנייה. בהמשך, לומדות את הגבולות שלנו, את השוני, את נקודות הקונפליקט ונקודות ההשקה. מתוך המפגש והדיבור המשותף לאט ובזהירות מתהווה לו שדה/מרחב משותף שאנו למדות את התכונות והגבולות שלו. אנו משפיעות עליו ומעצבות אותו כל אחת מהכיוון שלה, מהרקע והתרבות שלה. המרחב עצמו משפיע, משנה ומעצב אותנו, בגבולות הקיום שלו, מזין וניזון מאיתנו.

הצילום המשותף הוא חלק מהמחקר. היציאה מן המרחב האישי הברור והמוכר, אל המרחב הציבורי, הצלמניה ברח' אלנבי. בוחנות את עצמנו בצילום סטודיו, עם כל ההיסטוריה המתלווה למעשה. מסורת צילומי הסטודיו וההיסטוריה של תל-אביב המשקיפה אלינו מקירות הצלמניה. בודקות איך ארבעתנו מתנהלות בתוך ההיסטוריה שמסתכלת עלינו. מצטלמות יחד, פעם מובכות, פעם נרתעות. מנסות לתפוס רגע זעיר ובתוכו מהות כלשהי, המהות שלנו, מתוך מבט מבחוץ. במובן הכי פיזי, "פרימיטיבי" ובסיסי, מבררות דרך התצלום המשותף, מה המפגש של ארבעתנו מייצר. מבטו של הצופה פוגש בארבעה מבטים שונים.
היציאה מהמרחב הביתי והמוכר אל "הגולה", המרחבים הזרים, גם לה יש היסטוריה. מהבריחה התנ"כית של יעקב מחיק המשפחה ובעקבותיה התנגשותו עם המקום בו מגלה את ה'. ועד מסעותיו וניסיונותיו של אודיסאוס, והפיכתו לגיבור האודיסיאה, בדרכו חזרה הביתה, לאיתקה האהובה. ואולי גם אנחנו עכשיו והיום, עושות את המסע המשותף שלנו לכפר הורדים. המסע –  כל הדרך הלוך לצפון וחזור לת"א. היציאה מת"א בה אנו חיות, עם כל המשמעויות שלה, כמרכז בו התרבות מתהווה, מנוסחת ומיוצגת, לכפר הורדים, למקום הרחוק הצפוני והזר עם השם האגדי כמעט. מנסות לבדוק מה מרחק כזה יכול לאפשר.