יופ דה יונג, פסל ומשורר                       סרט
בסמוך לכניסה לקיבוץ מרום גולן ניצב פסל ענק המתאר לכאורה לוחם אפריקאי הכורע ברך ומנסה להתרומם. גופו גדול מימדים, חנית בידו, מבטו למרחקים, כולו אומר כוח ונחישות במשימתו. עובר אורח יעצור ויתפלא מעוצמתו או מגבריותו הבולטת, ילדים ימצאו משחק אתגרי לטיפוס, אולם עבור יופ דה יונג, פסל זה מסמל תחילתה של תקופה, יציאה ממשבר בהחלטה להפוך את תחביב הפיסול לעיסוקו העיקרי. עבורו מבטא הלוחם האפריקאי את ההתרוממות הפיסית והנפשית מנקודת השפל בה הוא נמצא באותו זמן.
האמן הספרדי חוליו גונזלס ((Julio Gonzales 1876-1942 הניח את יסודות הפיסול בטכניקה של אסמבלג' בברזל מחלקים מוכנים ( ready made), והפך בעצמו מבעל מלאכה כחרש ברזל לאמן פיסול מקורי, הנחשב  לפורץ דרך בתחום זה. שיתוף הפעולה הידוע בינו לבין פיקאסו (Picasso 1881-1973), הסינרגיה שנוצרה ביניהם, הולידו תחום ייחודי בפיסול המודרני, וסללו את הדרך לאמנים כמו אלכסנדר קלדר,  דויד סמית, ג'ק ליפשיץ ורבים אחרים.
גם יופ דה יונג, כגונזלס, החל בעבודת כפיים, בעבודות תחזוקה בכלים כבדים ויצירת מתקנים שונים. החומר הוא שנתן ליופ את הרעיון ליצור פסלים, הוא ראה את הצורות בחומר. העבודה במתכת דורשת מיומנות ויכולת טכנית רבה, כישורים שאפשרו ליופ ליצור מגוון צורות, ולשכלל את  הטכניקה כך שתאפשר לו את יצירת הדמוי שראה בדמיונו. הוא הופך את המכשולים בתכונות החומר ליתרון, הוא כובש את החומר בהתמודדות ופתרון בעיות טכניות הכרוכות בהקמת מבנה הפסל ובמיוחד בפורמט גדול.
הנושאים שלו מגוונים, הוא מקבל השראתו מחיי היום יום, דמויות סטריאוטיפיות, דמויות מסיפורים מילדותו, חברים ובני משפחה, דמויות מהספרות הקלאסית. הוא מצליח לזהות תכונה דומיננטית המאפיינת את הדמות ולהעביר אותה לחומר. בפסליו יש האנשה, ביטוי לתכונות אנושיות המתוארות בהומור, כמו קריקטורה המעוררת בנו חיוך, אך גם תובנות על משהו מאופייה של הדמות, אותו משהו אנושי המעורר הזדהות.
היצירה שלו ספונטאנית, הוא יוצר ישר בחומר ללא סקיצות, ללא תכנון מפורט, עוקב אחר דמיונו בצורה אינטואיטיבית אך ממוקדת באותו אלמנט המבטא את המהות ((essence של הדמות. יצירתו היא מסע ממוקד לחשיפת אותו פרט דומיננטי, הנותן לדמות את תכונותיה ואת אישיותה האופיינית.
המבע הנוצר בפסל מורכב משני אלמנטים עיקריים: המחווה האנושית (gesture) והתנועה.
בעבודתו נדרשת שליטה ומיומנות בכל רזי עיבוד המתכת, חיתוך, כיפוף, הלחמה, ריתוך וציפוי.
המבער בידי פסל הברזל כמוהו כמכחול בידי הצייר.
בתהליך העבודה הוא פותר בעיות הנדסיות במבנה, באיזון ליצירת שווי משקל, בהצבה במרחב, בחיבור החלקים השונים ובטיפול בבעיות בטיחות.
 טכניקות היצירה של יופ התפתחו והשתכללו במהלך השנים.
בתחילת יצר דו מימד בתלת מימד: בעבודות אלו הדימוי הנוצר מחוטי מתכת או משרשרת אופניים, כמו רישום בחלל sculpture as drawing in space-open form.
פסלים אלה יצרו מן מסגרת לדימוי בחלל פתוח. לאחרונה יצר סדרה נוספת בטכניקה זו.פסלי האסמבלאז' מחלקי כלים פונקציונליים שחוברו יחדיו לפסל נעשו בסדרות, לפי החלקים המרכיבים את הפסל. למשל, סדרה של פסלים על גלגלים, סדרה של פסלים משרשרות אופניים, וכד'.  
הצורך ביצירת משטחים גדולים התוחמים את הצורה, תוך התגברות על המשקל של החומר, הביא להתפתחות הטכניקה המיוחדת לו: ריתוך יריעות מתכת, כעבודת טלאים ליצירת פני שטח וסגירת חלל סביב מסגרת חוטי ברזל המשמשת כשלד (ג'יראפה, אשה שוכבת ועוד).
יש גם עבודות המורכבות מחיתוכי לוחות מתכת, המחוברים יחדיו במקביל כמו בציפור, היוצרים אשליה של עומק. בטכניקה זו יש התקדמות מסוימת לקראת דמוי אבסטרקטי, למרות דבקותו של יופ בתפיסתו את עצמו כאמן פיגורטיבי. בסדרות, ניתן להבחין בטכניקה מסוימת אבל ברוב הפסלים יש שילוב של הטכניקות השונות.
את האוניברסאליות של יצירתו שואב יופ מהרקע האישי המיוחד, בהיותו יליד הולנד, בן למשפחה פרוטסטנטית שהתחנך גם במסגרות קתוליות ונחשף לתרבות אירופית ולפלורליזם דתי. בלימודיו במסגרות השונות, העמיק והצטיין בידע בתחומים רבים ומגוונים שנתנו לו תובנות והערכה לפשוט ובסיסי בחיינו.
יופ הוא יוצר רב תחומי, הוא צייר, הוא כותב סיפורים ושירים.
למרגלות הר בנטל בגולן, בעקרונות השיתוף וההוויה הקיבוצית, מצא השראה ומשמעות, ואת השלווה המניעה את יצירתו.

התערוכה מציגה מקבץ מפסליו של יופ דה יונג, פסלים המבטאים בהדגשה את ההבעות האנושיות, את ההתבוננות שלו באדם, מתוך הומור ואירוניה, אבל באופטימיות ושמחת חיים האופייניים לו. לצד הפסלים, נבחרו כמה משיריו העוסקים בהרהורי האמן על החיים, על המציאות ועל בדידות היחיד.
השירים חושפים משהו מהלך רוחו של האמן, משלימים ומעמידים את הפסלים בקונטקסט יותר אישי, ומציבים אותם בפרספקטיבה חדשה.