איך להגיע
  לוח אירועים
  מפגש עם הסופרת משוררת חמוטל בר-יוסף
  כתבה 15 שנה לגלריה טל
  דליה מאירי Paris Open Studio 2016
  דלית שלגי-לאון אור אחר, תחת שמש אחת
  התחדשות אמני כפר ורדים מציגים
  מרסל ינקו Late DADA
  שירלי סיגל מכוסה וחשוף
  הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 23
  לאה גולדברג עוד חרוז אחד
  כנס מותר 2015 -הרצאת עדי גרינפלד בכנס
  טל גרינפלד פלורידה
  ורדה יתום
  ציוני דרך תערוכה מאוסף הגלריה
  קזואו אישיי, Mujo ,ציור, קליגרפיה, רישומי דיו ועוד
  אהרון גלעדי פנים אל פנים
  דוד מסר בדרכו
  תערוכת בוגרי בצלאל תואר שני MFA
  יאן פטרי - עבודות אחרונות
  עודד פיינגרש דיאלוג
  שולה ליס מסע אישי
  תערוכת אמנים בוגרי הכפר לקראת חגיגות ה-30
  חוה מחותן זכרונות ילדות
  מבואה
  תערוכות לפי שנים
  ישראל גרינפלד פרקטלים בצמר
  אפרים משה ליליין
  טלי זורע חרוט בנוף
  אפרים משה ליליין נשים בגלריה האוניברסיטאית אוניברסיטת תל-אביב
  שיח נשים, ייצוג נשים באמנות ישראלית
  דוד מסר בדרכו
  אחמד כנעאן על חבל דק
  עידו נוי על גגות תל-אביב
  מטלמורפוזיס על האמן והתערוכה
  פרופ' מורדכי עומר, לזכרו
  שמואל כץ, בין מֵצַרים מבית הזכוכית לארץ מובטחת
  לחם תערוכת אמני כפר ורדים
  סרט שהופק ע"י הוט צפון
  תמונות מהתערוכה
  הזמנה
  הודעה לעיתונות
  תמונות מפתיחת התערוכה
  רשמים מפתיחת התערוכה
  לא רק על הלחם לבדו
  יצירות בנושא לחם
  תמונות
  זמן התארגנות-חלון התרעננות
  מעגלים, דליה מאירי
  ארץ ארץ נופים ואנשים מארץ ישראל של פעם
  שמואל כץ הלך לעולמו
  מיקי צדיק קורמת עור
  מטלמורפוסיס סרט ושירים בתערוכה
  בהשראת חנוך לוין-תערוכת הדפסים
לחם תערוכת אמני כפר ורדים
לא רק על הלחם לבדו

לא רק על הלחם לבדו
עדי גרינפלד

הלחם הוא מהסממנים הראשונים של התרבות האנושית. האדם למד לעבד את מזונו, לתרבת ולגדל את החיטה, ולאפות לחם באמצעים ראשוניים. בכל התרבויות מהקדומות ביותר ועד היום הלחם משמש הן כמזון בסיסי, לכל שכבות האוכלוסייה והן כסימבול אזרחי ודתי. הלחם הפך למטאפורה, לקיום, פרנסה לכסף.
ביטויים רבים בלשון העברית מתייחסים ללחם כהמשגה, למשל לחם חוק, לחם ושעשועים, לחם צר ומים לחץ, בזיעת אפיך תאכל לחם, לחם חסד, לחם עוני, ועוד ועוד... בית לחם.
בספר בראשית מוזכר הלחם בקללה על החטא הקדום של אדם וחוה כפי שכתוב:
"אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם
הלחם במקרא הוא שם כללי לדברי מאכל. כך בפסוק זה, וכך במקומות רבים אחרים במקרא. כמה דוגמאות: יעקב אבינו הבורח מעשו מבקש שיותן לו "לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבושׁ". כשם שהבגד הוא שם כללי ללבוש, כך הלחם הוא שם כללי למאכל. לפי דברי אברהם לשלושת האנשים שבאו לאהלו: "וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם"... ויאמר לשרה: "מַהֲרִי שְׁלֹשׁסְאִים קֶמַח"; הלחם יכול להיות גם מן החי, כנאמר אצל יעקב בבורחו מלבן: "וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם".
שאול המשביע את העם במלחמה בפלשתים "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר-יֹאכַל לֶחֶם עַד-הָעֶרֶב", הריהו מתכוון גם לטעימה של מעט דבש בקצה המטה, כמעשה יהונתן (שמואל א יד); וכשנותנים אנשי דוד לנער המצרי פלח דבלה ושני צימוקים, מתאר זאת הכתוב: "וַיִּתְּנוּ-לוֹ לֶחֶם" (שמואל א ל).
הלחם מוזכר בתנ"ך בהקשרים רבים אחרים, נציין את תאור השפע המאפיין את הארץ ואת תלונת העם כלפי משה בהיזכרו ביושבים במצרים על סיר הבשר והלחם. " אֶרֶץ חִטָה וּשְעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם. לֹא-תֶחְסַר כֹל, בָּהּ; דברים פרק ח'
ובהקשרים נוספים.
ג וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע: כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ ... שמות פרק טז
המן המופיע כלחם שמים, חג הפסח והמצות ומנהגים השונים קשורים ללחם, לחלת השבת ועוד.
הנצרות אימצה את הלחם כמטאפורה לגופו של ישו, (חזון יוחנן), נס הלחם והדגים, והמצית הנקראת לחם קדוש, וסממני פולחן נוספים הקשורים בלחם, כמו הלחם שישו בוצע ומחלק לשליחים בסעודה האחרונה, סעודת הפסח לפני הצליבה. כל אלו קיבלו ביטוי חוזר באמנות המבוססת נצרות, בימי הביניים, הרנסנס ועד ימינו.
גדעון עפרת סוקר במאמרו את האמנים ישראלים שהתייחסו ללחם ביצירתם, החל מחלת השבת של ראובן רובין ערב שבת משנת 1923 דרך ציורו של חיים גליקסברג לחם עוני משנת  1966 שלום סבא לחם לבן לחם שחור משנת 1960 בגט וינאי של אביגדור אריכא, 1977, ועד אמנים שעסקו במיצבים וטכניקות שונות כמו  אדוה דרורי , לילי פורן, ועד
גדעון עופרת, לחם חיינו, לחם מות, 
/2010/12/23http://gideonofrat.wordpress.com
"אם אין לחם נוכל עוגות " ,ההקשר החברתי של לחם, התפרסם באמירתה של מרי אנטואנט, מלכת צרפת האחרונה, בהקשר לקריאות אספסוף ללחם, במהפכה הצרפתית (1789) והפך למטבע לשון השגור בשפתנו עד היום.
המחאה החברתית של קיץ 2011 קבלה ביטוי בתערוכה שהתקיימה בדצמבר 2011 תערוכת "לחם ושושנים" למען צדק חברתי שבה השתתפו אמנים בני זמננו כמו יאיר גרבוז, סיגלית לנדאו מיכל נאמן, ציבי גבע, ואחרים, שהשתמשו בלחם כמטאפורה למחאה חברתית עבור צרכי הקיום הבסיסי.
בתערוכה שהתקיימה בשנת 2006 במוזיאון ישראל לחם, בקרב דתות ועדות בארץ. התערוכה כללה התיחסות נרחבת לתהליך הכנת הלחם, למנהגים הקשורים ללחם בתרבות היהודית, הנוצרית והערבית, הלחם במעגל החיים, ולחם כאשנב לחברה הישראלית.
המעונינים יוכלו לעיין בקטלוג התערוכה בגלריה טל.
בקטלוג מאמרים, עבודות אמנות, וצילומים ורשימה ביבליוגרפית הקשורים לנושא לחם. סיור וירטואלי בתערוכה
 http://www.imj.org.il/exhibitions/2006/bread/panorama.htm על הלחם, בדימויים והקשרים נוספים ניתן למצוא באתר גלריה טל lעוד www.talgallery.co.il במחיצה מיוחדת על תערוכת לחם.