איך להגיע
  לוח אירועים
  דלית שלגי-לאון אור אחר, תחת שמש אחת
  מרסל ינקו Late DADA
  התחדשות אמני כפר ורדים מציגים
  שירלי סיגל מכוסה וחשוף
  לאה גולדברג עוד חרוז אחד
  טל גרינפלד פלורידה
  קזואו אישיי, Mujo ,ציור, קליגרפיה, רישומי דיו ועוד
  כנס מותר 2015 -הרצאת עדי גרינפלד בכנס
  ציוני דרך תערוכה מאוסף הגלריה
  ורדה יתום
  הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 23
  חוה מחותן זכרונות ילדות
  אהרון גלעדי פנים אל פנים
  פנים אל פנים התערוכה
  ציונים ביוגרפיים
  ציורים
  כתבו עליו
  גלעדי ואפקים חדשים
  קטלוג התערוכה
  מן העיתונות כתבות על התערכוה
  תודות
  תמונות מפתיחת התערוכה
  ausis en francais
  דוד מסר בדרכו
  דוד מסר בדרכו
  עודד פיינגרש דיאלוג
  תערוכת בוגרי בצלאל תואר שני MFA
  יאן פטרי - עבודות אחרונות
  שולה ליס מסע אישי
  תערוכת אמנים בוגרי הכפר לקראת חגיגות ה-30
  מבואה
  טלי זורע חרוט בנוף
  תערוכות לפי שנים
  ישראל גרינפלד פרקטלים בצמר
  אפרים משה ליליין
  אפרים משה ליליין נשים בגלריה האוניברסיטאית אוניברסיטת תל-אביב
  שיח נשים, ייצוג נשים באמנות ישראלית
  עידו נוי על גגות תל-אביב
  אחמד כנעאן על חבל דק
  מטלמורפוזיס על האמן והתערוכה
  פרופ' מורדכי עומר, לזכרו
  שמואל כץ, בין מֵצַרים מבית הזכוכית לארץ מובטחת
  לחם תערוכת אמני כפר ורדים
  זמן התארגנות-חלון התרעננות
  מעגלים, דליה מאירי
  ארץ ארץ נופים ואנשים מארץ ישראל של פעם
  מטלמורפוסיס סרט ושירים בתערוכה
  בהשראת חנוך לוין-תערוכת הדפסים
  מיקי צדיק קורמת עור
  שמואל כץ הלך לעולמו
אהרון גלעדי פנים אל פנים
פנים אל פנים התערוכה

פנים אל פנים
עבודות השמן של גלעדי דורשות התבוננות והתעמקות בפרטים. כמו במשל המערה של אפלטון, מאיר לנו גלעדי דמויות אנושיות על רקעים מתחלפים. כליו הם הצבע והגשמיות הפלסטית הנוצרת מתוך ריבוי השכבות, המרקם של החומר עם הגושיות שבו. צפיפות היא כלי נוסף המשמש את גלעדי. צפיפות דמויות, חיבור בין כמה תמונות קטנות לתמונה גדולה, צפיפות ההצבה בתערוכה. בהבחנה בין הצרופים השונים של אותו נושא, הואריאציות הם ברקעים- הרקע הופך מכתמי צבע גדולים בקווים מעוגלים לא אחידים, לקווי מתאר של גריד קווי שתי וערב עבים, היוצרים ביניהן צורות גיאומטריות סדורות. בציורים מאוחרים, יש והרקע נעלם לגמרי הופך לריק, הדמויות שקופות משתלבות בלובן הבד, והצבעים שהופכים עזים ונועזים.
הצופה המתרגל לאור המשתקף מהתמונה, כמו אותו אסיר המטפס במעלה המערה, הוא מתחיל להבחין בדמויות לא כדוממות, נייחות ונעלמות אלא דמויות מסצנת תיאטרון. השחקנים שעמדו רגע דומם,  כאילו קיפאון פתאומי תפס אותם בתנועתם שלא השלמה. הם ניצבים בהסבה, בפניה אל דמות סמוכה, בחיבוק, במבט, בהטיית ראש, בהקשבה. ההתבוננות בתמונה, כמוה כהארה והבנה שבעוד רגע תמשיך ההצגה, ונוכל לשמוע את הדמיות מדברות אלינו בלחש המספר את סיפורן.

עדי גרינפלד   אוצרת