איך להגיע
  לוח אירועים
  מפגש עם הסופרת משוררת חמוטל בר-יוסף
  כתבה 15 שנה לגלריה טל
  דליה מאירי Paris Open Studio 2016
  דלית שלגי-לאון אור אחר, תחת שמש אחת
  התחדשות אמני כפר ורדים מציגים
  מרסל ינקו Late DADA
  שירלי סיגל מכוסה וחשוף
  הרצאת עדי גרינפלד בכנס מותר 23
  לאה גולדברג עוד חרוז אחד
  כנס מותר 2015 -הרצאת עדי גרינפלד בכנס
  טל גרינפלד פלורידה
  ורדה יתום
  ציוני דרך תערוכה מאוסף הגלריה
  קזואו אישיי, Mujo ,ציור, קליגרפיה, רישומי דיו ועוד
  אהרון גלעדי פנים אל פנים
  פנים אל פנים התערוכה
  ציונים ביוגרפיים
  ציורים
  כתבו עליו
  גלעדי ואפקים חדשים
  קטלוג התערוכה
  מן העיתונות כתבות על התערכוה
  תודות
  תמונות מפתיחת התערוכה
  ausis en francais
  דוד מסר בדרכו
  תערוכת בוגרי בצלאל תואר שני MFA
  יאן פטרי - עבודות אחרונות
  עודד פיינגרש דיאלוג
  שולה ליס מסע אישי
  תערוכת אמנים בוגרי הכפר לקראת חגיגות ה-30
  חוה מחותן זכרונות ילדות
  מבואה
  תערוכות לפי שנים
  ישראל גרינפלד פרקטלים בצמר
  אפרים משה ליליין
  טלי זורע חרוט בנוף
  אפרים משה ליליין נשים בגלריה האוניברסיטאית אוניברסיטת תל-אביב
  שיח נשים, ייצוג נשים באמנות ישראלית
  דוד מסר בדרכו
  אחמד כנעאן על חבל דק
  עידו נוי על גגות תל-אביב
  מטלמורפוזיס על האמן והתערוכה
  פרופ' מורדכי עומר, לזכרו
  שמואל כץ, בין מֵצַרים מבית הזכוכית לארץ מובטחת
  לחם תערוכת אמני כפר ורדים
  זמן התארגנות-חלון התרעננות
  מעגלים, דליה מאירי
  ארץ ארץ נופים ואנשים מארץ ישראל של פעם
  שמואל כץ הלך לעולמו
  מיקי צדיק קורמת עור
  מטלמורפוסיס סרט ושירים בתערוכה
  בהשראת חנוך לוין-תערוכת הדפסים
אהרון גלעדי פנים אל פנים
פנים אל פנים התערוכה

פנים אל פנים
עבודות השמן של גלעדי דורשות התבוננות והתעמקות בפרטים. כמו במשל המערה של אפלטון, מאיר לנו גלעדי דמויות אנושיות על רקעים מתחלפים. כליו הם הצבע והגשמיות הפלסטית הנוצרת מתוך ריבוי השכבות, המרקם של החומר עם הגושיות שבו. צפיפות היא כלי נוסף המשמש את גלעדי. צפיפות דמויות, חיבור בין כמה תמונות קטנות לתמונה גדולה, צפיפות ההצבה בתערוכה. בהבחנה בין הצרופים השונים של אותו נושא, הואריאציות הם ברקעים- הרקע הופך מכתמי צבע גדולים בקווים מעוגלים לא אחידים, לקווי מתאר של גריד קווי שתי וערב עבים, היוצרים ביניהן צורות גיאומטריות סדורות. בציורים מאוחרים, יש והרקע נעלם לגמרי הופך לריק, הדמויות שקופות משתלבות בלובן הבד, והצבעים שהופכים עזים ונועזים.
הצופה המתרגל לאור המשתקף מהתמונה, כמו אותו אסיר המטפס במעלה המערה, הוא מתחיל להבחין בדמויות לא כדוממות, נייחות ונעלמות אלא דמויות מסצנת תיאטרון. השחקנים שעמדו רגע דומם,  כאילו קיפאון פתאומי תפס אותם בתנועתם שלא השלמה. הם ניצבים בהסבה, בפניה אל דמות סמוכה, בחיבוק, במבט, בהטיית ראש, בהקשבה. ההתבוננות בתמונה, כמוה כהארה והבנה שבעוד רגע תמשיך ההצגה, ונוכל לשמוע את הדמיות מדברות אלינו בלחש המספר את סיפורן.

עדי גרינפלד   אוצרת