ילדים
זה כל הסיפור!
״ילדים
זו שמחה, ילדים זו ברכה״...
אלו
מילות השיר של ״הברירה הטבעית״ שהתנגנו לי בראש בהקשר לתערוכה.
הילדים
, ובהמשך הנכדים , הם שמחתנו וטובתם בראש מעיננו. הם מסמלים את ההמשכיות שלנו, את
העתיד ואת הזכרון של ילדותנו אנו. אהבת האם היא המקור האבולוציוני לאהבת האחר בטבע,
בחמידותם הטבעית ובקסם שבהם בעיננו הם מעוררים את הטוב שבנו, הם זקוקים להגנה,
לדאגה לכל צרכיהם, לבריאותם, קטנים כגדולים, מוטלת עלינו חובה וצורך לסלילת דרכם
בעולם, אנו קשורים אליהם בעבותות עד. הם בסיס התא המשפחתי, גידול ילדים צורך משאבים
ואנרגיות והשקעת זמן אינסופית, לעיתים כרוך גם בויתור על דרך חיים אולם החברה
האנושית ובמיוחד בתרבות שלנו( המערבית והיהודית בפרט!) רואה בדרך כלל בכך מאמץ
שווה.
לאורך
ההיסטוריה האנושית, ותולדות האמנות בפרט זכו הילדים לביטוי וייצוג.
בסיפורים,
באמנויות הבמה ובאמנות הפלסטית
ניתן
למצוא דמויות ילדים בהקשרים שונים: אינסוף דמויים של הספור הנוצרי, כמלאכים, כבני
אצולה ויורשי עצר, כחלק ממשפחות וגם כילדי האמנים עצמם. החל מתקופת הרנסנס ועד
האמנות המאה העשרים אפשר למצוא ציורים ופסלים של ילדים הכל תקופה ותקופה...
לאחרונה
הוצגה במוזיאון מרמוטן בפריז תערוכה המלווה מחקר מעמיק בנושא ייצוג הילדים באמנות
הפלסטית הצרפתית.
גם
באמנות הישראלית ניתן למצוא ילדים החל מדיוקנאות ילדי האמנים למשל של א.מ. ליליין,
ראבן רובין, נחום גוטמן ועד לילדי המשפחות בקיבוץ של יוחנן סימון כמסמלים את דור
ההמשך, את היקר מכל בחזרה לארץ, בתקווה של התחדשות ובניית האתוס הציוני.
״ילדים זה כל הספור" - תערוכה שתתאר ילדים בהיבטים השונים, הפרטי והציבורי, החברתי ,
החינוכי גם כמושא לדאגה , אבל גם כצער הפרידה עם התבגרותם ופרישת כנפיים ,
ולשינויים המביאים בחיי זוגיות ומשפחה.
אפשר
להתייחס למצב העגום של ילדים החיים בעוני ומנוצלים בעבודות מפרכות, לסבלם בעיתות
מלחמה, הגירה ועוד. כל נושא הקשור בילדים,
בציפיה
לעבודות מגוונות ומעניינות,
בברכה,
עדי גרינפלד |