אביגדור סטימצקי (1908-1989)

נולד בדרומה של רוסיה על חוף הים השחור. בשנת 1922 עלה לארץ עם הוריו ואחותו. הוא צייר עוד בהיותו ילד, כנראה בהשפעת הסב שהיה דמות פטריאכלית. גם בארץ התגורר חוף הים, באהל חוף ימה של תל-אביב. הוא למד בבית ספר בנוה צדק, בגיל 17 עלה לירושלים כדי ללמוד "בבצלאל". האב שעבד תחילה בעבודות מזדמנות, התבסס כיבואן של עיתונים וכתבי עת, ימים הפך לאחת מחנויות הספרים  המובילות. ב1930 נסע לפריז והשתלם באקדמיה קולרסי ובחבורת "גרנד שמייר". באותה תקופה הושפע מהאמנים שדגלו בחומריות הצבע סוטין, דרן ואחרים. הוא הושפע מתנועת "סרקל אי קארה" עיגול וריבוע, שהציגה תערוכות מופשט. השפעת קנדינסקי "הצורה חייבת לצמוח מתוך הצורך הפנימי בה".

עם שובו לארץ, היה סטימצקי לאחד מן האמנים הבולטים בתנועת 'אופקים חדשים' ביחד עם יוסף זריצקי ויחזקאל שטרייכמן. סגנון עבודתו של סטימצקי הושפע מן הציור המופשט האירופי אולם, כמו רוב הציור המופשט הישראלי הוא בעל מקורות פיגורטיביים (כלומר 'הפשטה'). ביקורו בצרפת לא השפיע ולא שינה את סגנונו שהיה כבר מגובש. הוא נשאר אינדיבידואליסט החי בעולמו הפנימי המשעבד לתעלומת חוויותיו את הנוף והאדם. הוא יודע לצרף את גווניו ולקבל מעין שתי וערב של קווים וצלילי צבע הנפגשים זה עם זה, המשתלבים זה בזה. במשטחים הצבעוניים שלו נתגלתה רגישות מעודנת המושפעת, מאוד מעבודתו של את זריצקי.